גינטר פורג היה כאן

October 21, 2021
 - 
February 26, 2022

צילומים מביאליק 21, תל אביב (2001)

 

פועלו האמנותי של גינטר פורג (1952-2013) חובק מגוון מדיה הכולל ציור, פיסול וצילום. החל משנות השבעים המוקדמות, פורג רכש לעצמו מוניטין בגרמניה ומאוחר יותר ברחבי אירופה כמבקר של מורשת המודרניזם בתחום האמנות והאדריכלות. יצירתו מאופיינת בניצול סממנים מוכרים מן האסתטיקה המודרניסטית והגזמתם או עיבודם בניתוק מן הקונטקסט אליו הם שייכים. זמן קצר לאחר השלמת לימודיו באקדמיה לאמנות שבמינכן, פורג הפך בקרב עולם האמנות הגרמני לדמות מרכזית במסגרת השיח הביקורתי הפוסט מודרני. בתחילת דרכו עסק פורג בעיקר בציור מופשט ומונוכרומטי, אולם הוא בחר בסוגות אלו מתוך ניסיון לבטל את האידיאליזם האופייני להן, ובמקומו לחשוף את פגמיו של המצע החומרי ביצירותיו כחלק שווה ערך ואף עקרוני להן. משנות ה-80 ואילך פורג החל לשלב גם צילום בעבודתו ולדגום באופן דומה סצנות ספק דרמטיות ספק אירוניות מתוך תולדות האדריכלות של מחציתה הראשונה של המאה העשרים. צילומי האדריכלות של פורג מאופיינים בזוויות צילום אלכסוניות ובבחירה של נושאים מונומנטליים, החל בבניינים פשיסטיים שנבנו באיטליה ערב מלחמת העולם השנייה וכלה במגוון של מבני באוהאוס שמטרתם הייתה לשקף ערכים חברתיים שוויוניים.

ב 2001 הגיע פורג לביקור בן שבוע ימים בישראל יחד עם האסיסטנט שאתו עבד מרבית חייו, מייקל נף, ומנהל הגלריה הציבורית הגרמנית ‘Politischer Club Colonia’, רודולף גראס. במהלך שהותם פורג טייל ברחובות ירושלים ותל אביב וצילם מבני באוהאוס שתוכננו בשנות השלושים והארבעים על ידי מגוון אדריכלים שהיגרו לפלשתינה מרחבי אירופה. בסך הכל תיעד פורג כחמישים בניינים באופן מקיף בשתי הערים הללו. את חלקם הוא בחר בטרם הגעתו לארץ ואחרים נתגלו לעיניו במהלך שיטוטיו הרגליים. פורג מצא עניין במורשת הבאוהאוס כפי שזו באה לידי ביטוי בישראל וחיפש להבין כיצד ביטויים שהדגימו את השאיפה לגלם ערכים חברתיים, טכנולוגיים, ואסתטיים נעלים בהשראת אידאולוגיית בית ספר הבאוהאוס נשתמרו במציאות המורכבת של ישראל. אריה שרון, שמואל ברקאי, גניה אברבוך, זאב הלר, פינחס הוט, ריצ׳רד קאופמן, ואריק מנדלסון היו חלק מקבוצת אדריכלים יהודים שהגיעו לפלשתינה במטרה לבנות דיור בר השגה לגל ההגירה הגדול של התקופה. פועלם כלל תכנון שיכוני עובדים, אולם גם וילות, מבני ציבור וסדנאות אמנים. יותר מ 1,500 מן הבניינים שתוכננו במהלך התקופה עדיין מעניקים לתל אביב את הנוף העירוני המיוחד שלה היום ומהווים את המצבור הגדול ביותר בעולם בסגנון זה.

הפרויקט הצילומי של גינטר פורג בתל אביב וירושלים נעשה כולו באמצעות מצלמת ׳לייקה׳ 35 מ״מ ללא כל שימוש בעדשת זום. המטרה הייתה לצלם את הבניינים השונים בתנאים טכניים זהים על אף שבדיעבד בחר פורג למקד ולהגדיל דימויים נבחרים כחלק מתהליך ההדפסה של העבודות. צילומי הבאוהאוס של פורג חושפים את מראה של תנועה אדריכלית ששאפה לקדם עיצוב בראי ערכי המודרניות באופן חסר פשרות. אולם, בסדרה זו, פורג אינו מהסס גם לחשוף את  מראה הבניינים הללו כפי שהוא משתקף שבעים שנה מאוחר יותר. לעיתים הצילומים מגלים מבנים משופצים ללא רבב, לעיתים מוזנחים, ובאופן תדיר התמונות חושפות את מגוון טלאים שנצטברו בעקבות תוספות מאוחרות שנעשו באופן מתחשב פחות או יותר לאדריכלות המקור. תל אביב של פורג רגישה לפרטים האדריכליים, אך בה בעת היא גם מנותקת באופן מכוון מחיי הרחוב והסביבה בה הם נמצאים. הבניינים אותם הוא מצלם הם מונומנטים העומדים בעקשנות נוכח חלוף הזמן, ביטויים של אוטופיות חברתיות מעת אחרת.

אחד מן המבנים אותם צילם פורג במהלך שהותו בישראל הוא הבניין הרחוב ביאליק 21 בתל אביב, אשר נבנה על ידי האדריכל שלמה גפשטיין ב 1934, ומאז שנת 2008 מהווה את משכנה של קרן הבאוהאוס. התערוכה ׳גינטר פורג היה כאן׳ מציגה שבעה צילומים בחלל הגלריה המתעדים את הבניין מן החוץ. למשך התערוכה הצילומים יוצגו לצד מספר ציורים מאת פורג שגם הם עוסקים בשאלות אדריכליות דומות אולם באמצעות שפה ויזואלית שונה. זוהי התערוכה הראשונה של גינטר פורג בישראל מאז הצגתם של הצילומים ב 2001 מיד לאחר השלמת הסדרה בבית האמנים בירושלים ובמוזיאון תל אביב.

אירמה בלנק: Blank

July 23, 2020
 - 
October 10, 2020

קרן הבאוהאוס, תל אביב, והמרכז לאמנות עכשווית תל אביב שמחים להכריז על תערוכת יחיד של האמנית האיטלקיה ילידת גרמניה אירמה בלאנק. זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלה בישראל, ובאזור בכלל.

עבודתה של אירמה בלאנק (*1934, צלה, גרמניה; עובדת וחיה במילאנו) מחברת יחדיו כתיבה ורישום באופן ייחודי, תוך שהיא מציבה את הפרקטיקה שלה במקום אשר נדמה כבלתי-תלוי בתנועה אמנותית כלשהי בתולדות האמנות. בעוד שיצירתה משמרת עמדה מובחנת זו, היא חולקת יסודות מסוימים עם תולדות הכתיבה הא-סמנטית, האמנות המושגית והשירה החזותית. גוף העבודות של בלאנק מנסח הרהור מעמיק על הקיום מבעד לפרדוקס של טקסט ללא מילים ושפה שהיא אישית שלה. למעשה, בזמן שניתן לראות את האמנות של בלאנק כשירה חזותית, חקירה מעמיקה יותר מגלה מסע אישי, המוביל למקום שבו היא יכולה לראות אמנות כצורת חיים, כתיבה כנשימה, עשיה כהפסקה.

פרויקט זה נהגה כשיתוף פעולה חסר תקדים בין שבעה מוסדות והוא מתומצת בקטלוג מקיף. התערוכה המוצגת בקרן הבאוהאוס, תל אביב, במרכז לאמנות עכשווית, תל אביב, ובעיר תל אביב-יפו, מפתחת פורמט שונה מזה של ״התערוכה הנודדת״; לאמיתו של דבר, הניסוח מחדש של רעיון זה משקף את אימוץ גוף עבודותיה של בלאנק להקשרים שונים. יתרה מזאת, המטרה השאפתנית מאחורי פרויקט רב-זרועות זה היא לחשוף את הפרקטיקה של האמנית שהתגבשה בסדרות שנעשו לאורך מספר שנים בטכניקות שונות כגון רישום, ציור, עשיית ספרים, מיצב, עבודות סאונד ופעולות.

התערוכה בתל אביב מתמקדת בתפקיד שאי-חומריות, ארעיות ואמנות תלוית מקום ממלאים בשיטת הפעולה של בלאנק. התערוכה מושתת על בחירות מושגיות ואסתטיות ומציגה מבחר עבודות מסדרות שונות. הכוללות עבודות על נייר, מיצב, ספרי אמן, גילום מחדש של פעולה היסטורית, פרפורמנס ועבודת סאונד. בעוד שבמרכז לאמנות עכשווית תל אביב, הצופים יוכלו לחוות יצירות שנוצרו באמצעות מדיות שונות במרחב נייטרלי, בקרן הבאוהאוס, תל אביב, למבקרים תהיה הזדמנות ייחודית לחוות את יצירותיה של בלאנק על נייר וספרים לצד התצוגה הקבועה של אבות-טיפוס וממצאים של הבאוהאוס.

”אירמה בלאנק: Blank“ באצירת ג׳והנה קארייר וז׳ואנה פ״ר נווס מוצגת במרכז לאמנות עכשווית, תל אביב, בקרן הבאוהאוס, תל אביב ובעיר תל אביב-יפו. התערוכה מלווה בקטלוג מקיף באנגלית בעריכת האוצרות, שראה אור בהוצאת Koenig Books, London לרגל שבע התערוכות של בלאנק שיתקיימו בCulturgest, Lisboa; MAMCO, Genève; CAPC, Bordeaux; CAPC-;Museo Villa Dei Cedri, Bellinzona וBombas Gens Centre d’Art, Valencia.

את התערוכה בתל אביב מנהלים ניקולה טרצי, מנהל ואוצר ובר גורן, עוזרת אוצר, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב ואותה מלווה קטלוג באנגלית, עברית וערבית. התערוכה מתקיימת בתמיכת לוכסמבורג & דיין, ניו יורק / לונדון ,ifa (Institut für Auslandsbeziehungen) , שטוטגרט; P420, בולוניהInvitro ;; דניאל מילמן והמכון האיטלקי לתרבות בתל אביב.