תצוגת קבע

תערוכות רצות

תערוכות עתידיות

ארכיון תערוכות

העלייה לארץ ישראל בשנות ה-30 וה-40 על רקע התהפוכות הפוליטיות באירופה, והבנייה בהיקפים עצומים שנדרשה בעקבותיה, לצד האידאל הציוני שביסוד הקמתה של תל אביב, העיר העברית הראשונה, הניעו אדריכלים צעירים למצוא פתרונות מיידיים לצורך הבוער בדיור. הבנייה המקיפה של בתים פרטיים ושכונות מגורים והצורך הנלווה בתכנון עירוני נתנו לאדירכלים הזדמנות ייחודית לבנות ולממש כאן, על חולות הים התיכון, את החלומות האוטופיים שנבטו על אדמה אחרת, זו של מרכז אירופה. ב-1924 מנתה אוכלוסית תל-אביב 35 אלף נפש. ב-1939 גדלה העיר באופן דרמטי והגיעה ל-160 אלף נפש. תל-אביב היתה לעיר של ממש, והאדריכלים הצעירים שהיגרו אליה לאחר שהתחנכו על ברכי הבאוהאוס ותנועות מודרניסטיות אחרות, זכו בה לאפשרות נדירה לממש בחומר את הרעיונות האדריכליים החדשים. מעל אלף בנייני באוהאוס נבנו בתל-אביב בשנות ה-30 של המאה ה-20, בינהם הבית ברחוב ביאליק 21, שתכנן שלמה גפשטיין ב-1934. בביאליק 21 קבעה את משכנה עמותת באוהאוס תל-אביב והוקם חלל תצוגה ייחודי, שמטרתו חשיפת ההיבטים השונים של התנועה לקהל הרחב. חלל התצוגה נפתח בתערוכה של אוסף פרטי יחיד במינו, המונה עיצובים שימושיים שיצרו מורי הבאוהאוס ותלמידיו המפורסמים בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת.